SEPHARDIC MUSEUM

 

1. בימים אלה יצא לאור קובץ של 100 סיפורים בלאדינו, פרי עטה של רבקה אבירי, תחת הכותר:  Una lagrima, una riza.

 

ברשותה של המחברת, אוכל לשלוח לכל דורש את הקובץ pdf. פנו אלי, אשמח ואשלח: hatsvi@netvision.net.il

 

 

2. יצא לאור גם הדו-ירחון "דיאלוג" 039, עם שפע מאמרים בלאדינו (ובטורקית), כולל גם המאמר שלי En la Pista de un Kuaderno.

 

היכנסו לקישורית, וקיראו: http://diyalogbulten.com/DIYALoG039.pdf

 

 

3. בשבועון "שלום" המודפס באיסטנבול, מופיע מאמר מאת שלי גאון על זמר יהודי, דובר לאדינו, המצליח על במות שוודיה עם להקת הג'אז שלו.

 

שם הבמה שלו הוא Hayati Kafe. אני מנסה לנחש כי שמו הוא Vital, שזה תרגום המילה hayati מטורקית.

 

להלן שלושה "לינקים": המאמר, הזמר שלנו בג'אז סוער, ושיר לאדינו בסגנון של Hayati.
http://www.salom.com.tr/haber-95136-hayati_kafe.html

https://www.youtube.com/watch?v=hbqvD9Zakkw

https://www.youtube.com/watch?v=tV0OANxCYBk

 

 

4. בירחון El Amaneser הופיע מאמר שלי Judio, avlas judeo-Espanyol? בשמחה אשלח למעוניינים את הדף הצבעוני (בדואר רגיל בלבד).

 

לטובת המצטרפים החדשים לרשימת התפוצה, אני מביא להלן את הוידאו הקצר שצולם באחד ממפגשי הלאדינו שאני מנחה במרכז "פסגות", רחוב סרלין 21, חולון:

https://www.youtube.com/watch?v=P1AJ0IIxn98

 

 

 

5. אגב, במרכז "פסגות" יתקיים בחודש הבא (ביום רביעי 15/7/2015 בשעה 20.30) מופע לדינו "ממזרח שמש" עם הזמרת דגנית דדו.

 

בחפץ-לב אשלח (בדוא"ל) לכל דורש את הפלייר של "פסגות" ובו מבחר של פעילויות ומופעי קיץ.

 

 

 

6. בהתמדה רבה אני שומר על הקשרים שלי עם יהודי התפוצות, ובעיקר עם הקהילות דוברות הלאדינו. למעשה, מתוך מחשבה בעיקר עליהם כתבתי והוצאתי לאור את ספרי Sovre la perasha de la semana בארץ, במבצע מיוחד, אני שולח את הספר לכל דורש, במחיר של 10 ש"ח בלבד (+10 ש"ח דמי משלוח).

ברצון אשלח בשמכם את הספר לבני משפחה וחברים שלכם המתגוררים בחו"ל, תמורת הוצאות המשלוח בלבד

 

לאירופה: 17 ש"ח

 

לשאר ארצות העולם: 25 ש"ח.

 

כתובתי: יהודה הצבי, רחוב סוקולוב 6, הרצליה 4649708

 

 

להלן שלוש קישוריות עם סרטונים קצרצרים המראים את המצב העגום של קהילת יהודי סלוניקי, קהילת איזמיר,

 

וקטע ממופע-רחוב שאורגן ע"י קהילת היהודים הרומניוטים בניו-יורק.

 

https://m.youtube.com/watch?v=yv60rX0GBY8&feature=youtu.be
 https://vimeo.com/130109360

 

https://docs.google.com/file/d/0B0eh4EZkstI6SWI3WERQcFRMU2NzRFZ5ZU82eV94N0lobjcw/edit?usp=drive_web&pli=1

 

בנוסף, אשמח לשלוח לכל המעוניין את הבטאון (באנגלית) של Kehila Kedosha Janina

 

 

 

7. בשבועון הדיגיטלי eSefarad, הופיע, לקראת חג השבועות, מאמר זעיר שלי על "הכתובה של התורה".

 

ברצון אשלח לכם (אם תרצו) את גיליון 337 וכן את ההקלטה שלי עם קטע של הפיוט מאת ר' יהודה בר ליאון קלעי.

​

8. דרישת שלום מעבר לסמבטיון / מוטי בנמלך

מעת לעת שבה חידת גורלם של עשרת השבטים ומסעירה את הדמיון היהודי. מה גרם לאפשרות שישנם שבטים ישראליים נוספים אשר אינם ידועים לנו להיות לחשובה כל כך במאה ה־15, מה גרם לה לדעוך מאה שנה מאוחר יותר, ואיך כל זה קשור ליהודי אתיופיה?
 

 

פרסטר ג'ון, שליט ממלכה ליד עשרת השבטים, על מפה מצוירת

 

9. אֵם האיכרות/ ימימה חובב

חלוצי העלייה השנייה תמכו עקרונית בשחרור האישה, אך בפועל נדחקו החלוצות המעטות אל המטבח 
ואל הכביסה. חנה מייזל הייתה אחת מאלה שהתעקשו לעבוד בחקלאות. היא אף פעלה במודע כדי לסלול דרך לנשים אחרות, והמוסדות שהקימה מופיעים בקורות חייהן של רבות מהחלוצות
 

 

פוטומונטז' של חנה מייזל עם כרזה פמיניסטית ידועה

 

10. מגן דוד בבוליווד/ גיל זהר

המסך הרחב לא נחשב מקום תעסוקה ראוי לנשים הודיות. מי שפנו לעיסוק החדש וקצרו את התהילה היו בני מיעוטים קטנים שלא פחדו לחדש, והדבר אפשר לבמאים, למפיקים, ובעיקר לשחקניות יהודיות להשתלב בתחום. בנות המיעוט היהודי הזעיר בכלכותה, בבומביי ובפונה פרצו קדימה למעמד של כוכבות על בימיה הראשונים של תעשיית הקולנוע הגדולה בעולם